"צריך להתפרק כדי להיבנות מחדש!" - האומנם?

גישה ניו אייג'ית רווחת אך האם היא באמת לטובתנו או אולי אותה הגברת בשינוי האדרת...

"צריך להתפרק כדי להיבנות מחדש!" "צריך ליפול כדי לעצור!"

משפטים המייצגים גישה שאני נתקלת בה שוב ושוב.

האמנם צריך??

כן זה נכון שרובנו עוצרים ומתבוננים רק כשאין לנו ברירה - כשחוטפים מהלומה עוצמתית כמו מחלה קשה, פריצת דיסק, דיכאון, או התקפי חרדות למשל.

אך אין באמת צורך להגיע לזה.

אם כבר נפלנו, אין צורך למצוא הצדקה לכך. זה רק מחזק את הדפוס שמשקר לנו שצריך לקרות משהו דרסטי ובווליום גבוה מאוד כדי שנקשיב. אך אם נכרה אוזן ונקשיב גם לאיתותים בעוצמה הנמוכה יותר, נוכל לאט לאט לכווננן את עצמנו לשמוע גם אותם.

מאחלת לכולנו שנלמד להקשיב בנחת ובחמלה לצלילים שבתוכנו ןלשמוע את הסיפור המיטיב שהם מספרים לנו עלינו. שנלמד לנוע בתנועה ריקודית בתוך חיינו, ללא צורך להתנגש ולהתרסק.

שנחווה מפגשים מרווחים ומרככים.

תודה לכם תלמידי, שאתם מאפשרים לעצמכם ללמוד את זה בכל פעם מחדש ונותנים לי את הזכות ללוות אתכם בתהליך שלכם.

לאט לאט יש זמן